אהבת יהונתן
ותצא מיכל בת שאול וכו' מה נכבד וכו' כהגלות נגלות אחד הריקים. פי' הלא אתה רוצה לתת שבח והודיה למלך ממ"ה ואין דרך לילך בבגדים כזו אלא בבגדים חשובים וזו כבוד המלך. ויאמר דוד לפני ה' אשר בחר בי וכו' הרצון דלפני מלך בשר ודם שפיר קאמרת דמאני מכבדות' הם אבל לפני ה' אשר בחר בי כולם שווים אצלו מי שייך לומר כן. או יאמר דאיתא בגמרא פלוגתא מפני מה לא נתקיים מלכות שאול ח"א מפני שמחל על כבודו וח"א בחטאו והנ"מ הוא א"א מפני שמחל על כבודו וא"כ הבנים מה חטאו אבל א"א בחטאו א"ש. וזו היא שאמרה מיכל כהגלות נגלות אחד הריקים ואתה מוחל על כבודך וא"כ שמא ימאס הקב"ה בך כמו שמאס לשאול אבי על שמחל על כבודו. ויאמר דוד לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו וע"כ אין הטעם משום שמחל על כבודו דא"כ אמאי לא ירשו בניו המלוכה ואפ"ה בחר הקב"ה בי משום שבחטא נוב מת שאול וא"ש. או יאמר דהנה שמץ דופי שהיה גבי דוד הוא משום שבא מן שפחה וזו היא שאמרה אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו. וא"כ זו היתה מזכרת דפיו ואינו ראוי לעשות כן. וידוע מ"ד בגמרא מ"מ לא נתקיימה מלכות שאול לפי שלא היה בה שים דופי וז"ש דוד ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה שמכחם זכיתי למלוכה להתקיים בידי וא"ש:
מלבי"ם
והיה ארון ה' מספר כי מיכל בת שאול מהיותה למודה בבית אביה שהיה כבודם חשוב בעיניהם מכבוד המקום, לא הרגישה בדבר הארון הבא ובכבוד ה' אשר לפניו ישמח מלך, רק יפלח חץ כבודה על כבוד בעלה הנגרע בערכו לעיניה כפי דעתה, וזה היה ההבדל בין בית שאול ובית דוד:
מצודת דוד
ותבז לו בלבה. בזתה אותו בלבה, כי חשבה שאין זה מדרך המלך, ואף לפני הארון: